איך חוקרים השפעות פסילוסיבין על דיכאון?

ההרצאה הראשונה הייתה של ד"ר ליהיא פלד אברון, פסיכולוגית קלינית וחוקרת מוח מאוניברסיטת סן פרנסיסקו, שחזרה לארץ לפני 5 חודשים.

ליהיא עשתה מחקרים נרחבים על אוקסיטוצין, לפני שהפרופסור שלה הציע לה להיות חוקרת יחד איתו במחקר על פטריות. בהרצאתה, היא סיפרה על איך מחקר כזה קורה – על הסביבה בה הוא קורה, על הפרוטוקול, איך הוא מתבצע, על ההשפעות של פטריות על הנחקרים ועל התחושות שהם חווים, בדגש על החוויה המיסטית שהם חווים – ידעתם שיש שאלון שמעריך את עומק החוויה הפסיכדלית?

ליהיא פירטה והסבירה על קריטריונים של חוויה מיסטית – עוצמת המסע הפסיכדלי ומה משפיע על כך, איך זה אמור להרגיש, מה חווים, מה קורה אחרי החוויה הפסיכדלית – איזה שינויים יכולים לקרות בעקבותיה ועל ההשפעות של החומרים האלו על אנשים שמתמודדים עם מחלות נפשיות כגון דיכאון – פתאום עולות במטופלים אלו תחושות של אחדות (oneness), השלמה, רוגע ושלווה, יכולת לנכוח ברגע, הבנה והכלה של העולם ושל דרכם של החיים..

עבודתה של ליהיא ממשיכים גם בישראל והיא חברה פעילה הארגון maps הבינלאומי.

איך נכנסים לטראנס בלי משני תודעה?

אחרי ליהיא, עלה ד"ר דניאל (המזדהה כדני) נווה – ארכיאולוג והיסטוריון פרה-היסטורי, אנתרופולוג שחי עם שבטי הנייקה (Nayaka) בדרום הודו ועם שבט הקונג (Kung) החיים במדבר הקלהארי באפריקה לאורך תקופות שסדר גודלן כשנה! ואף מתוכנן עוד מסע בדצמבר הקרוב.

הרצאתו של דני התמקדה במצבי טראנס תודעיים ברובד המציאות המיידי בחברות של לקטים ציידים – כלומר, אנשים בשבטים איתם הוא חי, נכנסו למצבי תודעה של טראנס כמעט ללא שימוש חיצוני במשני תודעה, בעזרת כלים כגון הנעת אנרגיית קונדליני – אנרגיה נפשית (פראנה) המתרוממת מאזור הצ'אקרה התחתונה לכיוון הצ'אקרה העליונה, עוברת דרך עמוד השדרה מבסיסו לכל אורכו – באופן שיפעל על כל מערכות הגוף והנפש. אנרגיה זו מאפשרת קפיצה לרמת תודעה גבוהה יותר ללא שימוש בעזרים חיצוניים. 

דני מביא עדויות משבטים אלו על התחושות שהם חווים, ומתאר את תפיסת עולמם ואת המצב הגופני והנפשי שלהם בעת הכניסה, ההימצאות, והיציאה מן מצבי הטראנס האלו, וכן על תפיסת העולם שלהם באופן כללי – הקסים אותי לשמוע את החיבור של השבטים לטבע שסביבם: הם רואים את החיצון כ״מישהו״, ולא כ״משהו״, וטוענים כי כשילד גדל, העץ הוא זה שמאפשר לו את הגדילה הזו, ומשתמשים באימרה ״העץ צמח לתוכו״״. 

דני עמד על ההבדלים ועל המכנים המשותפים בין הפעולות והתחושות של השבטים השונים, ואף על פי שיש עשרות אלפי שנים מאז שני השבטים האלו חיו כאחד בפעם האחרונה, הם עדיין מאוד דומים אחד לשני במנהגים רבים בתחום זה.