טריפ ריפורט מרתק מחבר הקהילה שהסכים לפרסם את הריפורט כאנונימי, תודה על שיתוף החוויות, תהנו!

4ho-met
פסיכדל ממשפחת הטריפטמינים, נאמר עליו שהוא מאד וויזואלי, קליל מבחינת מחשבות כבדות ושניתן לקחת אותו ולצאת לבלות בגלל שהוא פחות מנטלי ולא מכביד על הגוף.

סט וסטינג:
אני בארץ עכשיו בחיפה, רחוק מאשתי שבאיטליה, גר עם אמא כי קורונה ובכל זאת אני משתדל למצוא את מה שעושה לי טוב כדי לשמור על שפיות.
ריצות, מדיטציות, קורסים על פילוסופיה סטואית, לומד שחמט ולומד איטלקית.

לאחרונה גיליתי נקודת תצפית מהממת שאני באופן קבוע עולה אליה כדי להתבודד עם הכלבה שלי, לאכול, לנוח, לעשות מדיטציה.
עכשיו גיליתי לא מזמן שזה חלק משביל חיפה, שביל ארוך שעובר בהמון המון נחלים ומסלולים בחיפה.
החלטתי שאני עושה מקטע שלו ומגיע מבת גלים על למרכז הכרמל ברגל.
התוכנית הייתה לבקר חבר ואז לקפוץ לאחי לראות את הקרב של מקרגור נגד פורייר (ufc)

אז ב11:30 הגעתי לנקודת התצפית בסטלה מאריס, בפינה בודדה שאני כבר מכיר, יש לי שם כסא פלסטיק נוח.
מזגתי מים לפולי (הכלבה שלי) ובלעתי 10 מיליגרם של הטריפטמין.
כעבור חצי שעה כבר התחלתי להרגיש את הקאם אפ.
החומר לא זר לי, תמיד יש לו עליה מאד לא נעימה שמעצימה לי תחושת קור.
התחושות התעצמו והרגשתי איך להיות בחיק הטבע במקום יפה פשוט מחזיק אותי בסט מדהים ומונע מהטריפ לקבל גוון לא נעים, זה מדהים כל פעם מחדש כמה טריפים ממש נועדו כאילו להיות בטבע היפה.
התחושה עלתה ועלתה… לפולי תמיד קר אז הכנסתי אותה לתוך הסווטשירט שלי והיא נשכבה לנמנם שם (כמו קנגרו).
הוצאתי את הפלאפון ושמתי את המדיטציה היומית של סאם האריס באפליקציית waking up.
זה היה מדהים, אפילו בכמות קטנה שכזאת הג'סטרים המאכניים פרסו בפני את העולם שלהם, יכולתי ממש להפריד את המחשבות שלי מההוויה ולהתקיים כתנאי שבו החוויה מתחוללת.
נשאבתי לעולם צבעוני ומכאני שמתפתח ומשתנה כל הזמן, ואז כשפתחתי את העיניים הרגשתי כאילו נחתתי בחזרה אחרי שעה של טיול בהייפר ספייס.

נגלה לפני הטבע במלוא הדרו והוויזואלים היו בשיאם.
הצורות בים היו מהפנטות וחיוך ענק נמרח על הפנים שלי ולא התאפקתי מלצחוק מאושר על כמה הכל יפה.
הכל היה מחודד, צבעוני, אופטימי.
הטבע כאילו מדבר אלי ומתקשר איתי.
הצורות של האבנים זזות בעדינות וחושפות בפני את התבניות הפרקטליות שלהן איזו תחושה מדהימה.

כשהגעתי לפיק אחרי שעה וקצת מלקיחת החומר החלטתי שצריכים לזוז.
המשכנו בשביל, וכל הזמן הונחתי ע"י צבעי השביל אדום וירוק.
הרגשתי איך אני לא מפסיק למצוא את הסימונים לשביל גם כשזה לא באמת הסימון, סתם כי המוח שלי מחפש את זה.
הרגשתי כאילו אלוהי השביל מנחים אותי ואני צריך להשמע להם.

כל כמה זמן אני נעצר מול סלע מלא אזוב ומסתכל עליו בפליאה.
פולי כל כמה זמן נתקעת באיזה ענף או חוששת לקפוץ ואני עוזר לה.
הרגשתי נינוח אבל אנרגטי, לא כבד בכלל.
התחושות בגוף היו נעימות, זה לא סם עם בודי לאוד כבד.
וגם הבטן בכלל לא כבדה והכל יופי טופי.

המשכנו והמשכנו, עוברים רחובות דרך אנשים, המעבר מטבע לעיר צורם (השביל עובר טיפה בשכונות לפעמים), אתה רוצה לחזור מהר לזרועות אמא אדמה, התפלאתי באיזו קלות הצלחתי להיות בסביבת אנשים למרות חוסר הנוחות.
מהר מאד חזרנו לשביל ונכנסנו לנחל שם עשינו עצירת אוכל.
פולי סירבה לאכול מהאוכל שלה או לשתות מהמים שהצעתי לה, היא העדיפה את מה שאני אוכל…
הכל היה נעים ופסטורלי והרגשתי איך בא לי פשוט להתמזג לתוך הטבע הפסטורלי הזה, כל כך הרבה סוגים שונים של ציוצי ציפורים זה היה מרגש לשמוע.

קיפלתי את הדברים והמשכנו בדרכנו, פגשנו חבר בשביל בשם שחר שהיה חמוד מאד ודרכנו התפצלו מהר מאד יחסית.
השעה כבר התקרבה ל2 והחלטתי שאני חייב להגביר הילוך, גם חששתי מפקחים שיעצרו אותי בסוף המסלול כי אני רחוק מהבית והחשש הטריד אותי.

התחלנו ללכת ממש מהר, בתחתית נחל לוטם היה ריח זוועתי של ביוב והיה מאד קר אז הלכתי מהר כדי לשמור על חום הגוף.
בשלב מסויים כשאני מדלג מעל מאגרי מים קטנים אני שומע "בלופ" ואני קולט שפולי נפלה לשלולית קטנה, מסכנה גם ככה תמיד קר לה…
אז ניגבתי אותה עם הסווטשירט שלי כמה שיכולתי והמשכנו.

את המשך המקטע עשינו מהר, ההשפעה התחילה לרדת ולרדת ולצערנו סיימנו את המסלול אבל בשעה אידאלית ועם המון שמחה בלב.
נהנתי לפגוש את חבר שלי והילדים שלו ותוך 5 שעות מרגע הנטילה אפשר לומר שההשפעה כבר פגה.

אחרכך ראיתי עם אחי את הקרבות בufc, התאכזבנו מהתוצאה… אבל היה מהנה מאד.
עכשיו פולי גמורה מעייפות וישנה כמו מתה.

לסיכום:
4-ho-met
וויזואלים קלאסיים כמו פטריות אבל מאד צלול כי החשיבה נשארת צלולה ביחס אבל עדיין פסיכדלית לכל דבר ולא צריך לזלזל, פעם שעברה עם אשתי נכנסתי ללולאות של מחשבות לא נעימות בכלל, אבל קל גם לצאת מזה.
במינון גדול העליה יכולה להיות לא נעימה וכדאי להתרכז ביופי שהסם הזה מציע.
אבל בכללי נעים וקליל מאד, הצלחתי להתנהל כמו אדם סאחי לגמרי בכל מה שצריך ואולי אפילו יותר טוב.
לא הרגשתי חוסר נוחות פיזית, בטנית, רגשית.
היה תוספת פסיכדלית מדהימה ואני בהחלט אאמץ את זה שוב לטיולים.

כמובן אני מציין שכל מה שאני כותב זה חוויה סובייקטיבית שמושפעת המון מהסט והסטינג והכמות.
אני לא מעודד או ממליץ לאף אחד להשתמש בשום סם ואני כותב את הדיווחים האלה מהנסיון שלי כדי שאחרים ישתמשו בידע הזה בצורה גם של צמצום נזקים ושימוש אחראי במידה וכבר החליטו להשתמש על דעת עצמם.